זה היה הפוסט אותו פרסמתי בקבוצות האמונוגמיה ומערכות היחסים השונות מעגל שיח לגברים אמונוגמים למען העניין למה צריך את זה בכלל ? גברים יודעים להתמודד עם דברים, גברים לא מדברים ,
שלום יזמתי קבוצה לקבוצה תהליכית של גברים גרושים באזור השרון/מרכז כרגע נרשמו לקבוצת WHATAPP D כ100 גברים . (מניח שבסוף יווצר מעגל אחד או שנים) בסקרים שערכתי הרוב מגדירים שהמטרה
חששתי הפעם … חששתי כי אני נמצא בעצמי בסוג של כאוס בגלל הסיפור עם אמא שלי והאישפוז שלה חששתי כי לאחרונה הראש שלי לא לגמרי במקום של “כמו מועדון קרב”
אתחיל מהסוף … אומרים שגברים בוכים בלילה וקולם לא נשמע , אומרים שגברים שומרים לעצמם את המחשבות , את הכאבים את התלבטויות ומה שהם מקרינים החוצה זה את ה”יהיה בסדר”
אם לגברים קשה להיפתח ולדבר על הדברים שמפריעים להם , בקשת עזרה בכלל לא נמצאת על השולחן ולא מדובר רק בבקשת עזרה אם וכאשר קורה משהו חיצוני גדול אלא גם
לפני כמה ימים בשיחת חברים סיפרתי על מעגל השיח שמקיים בביתי עוד כמה ימים אותו אני מנחה יחד עם איש יקר וחבר אהוב בשם צביקה, התרוממו שם לא מעט גבות
כשהייתי בן 8 גנבתי צעצועים מחבר. לא היו לי הרבה חברים בילדות, היה לי אולי חבר קרוב אחד בכל זמן נתון, ובגיל 8 זה היה החבר שהיה. רגע, אני צריך
צרת רבים היא לפעמים נחמה. פשוט נחמה. הידיעה שלא כל העולם דווקא נגדי. שעברו את זה לפני, ויעברו את זה גם אחריי, וגם אני אעבור את זה, עוד מעט, בקצב
ביום חמישי ה 19-8-21 התקיים מעגל השיח מספר עשר לגברים אמונוגמים , המעגל היה הפעם אינטימי 9 א.נשים שישבו יחד לשיחה פתוחה ( מונחית ) על “סגירה” הנושא הזה של
את הנושא למעגל הזה בחרנו מתוך סוג של מחשבה שהתגבשה ונבנתה במשך כמה וכמה מעגלים, הרעיון של לדבר על “פחד” קצת הפחיד אותנו מאחר ויש למעשה פחד יושב בבסיס של
הנושא שבגינו התכנסנו הפעם היה כאב … כאב אישי, נפשי , פיזי, כאב שנגרם בגין רכבת ההרים , כאב שמגיע מאכזבה , כאב שמגיע מתסכול, משבירת גבולות, מאי קיום הסכמים,
הנושא שבגינו התכנסנו הפעם היה כאב … כאב אישי, נפשי , פיזי, כאב שנגרם בגין רכבת ההרים , כאב שמגיע מאכזבה , כאב שמגיע מתסכול, משבירת גבולות, מאי קיום הסכמים, משבירת
המרפאה לטיפול ושיקום מיני בביה״ח רעות תל אביב פותחת קבוצת תמיכה לגברים הנמצאים במערכת יחסים עם בת זוג המתמודדת עם קשיים והפרעות כאב בעת קיום יחסי המין. הקבוצה נועדה
את המפגש הערב בסדנה על “גבריות מיטיבה” עם חניכי המכינה הקדם-צבאית, הקדשנו כמובן ללילה הזה, 21/12, שהוא הלילה הארוך בשנה. מתוך אסוציאציות שהם העלו וגם מתוך כמה מקורות, החל מהגמרא,
“אם לא תרפא את מה שפצע אותך, אתה תדמם על מי שלא פצע אותך” “אנשים פצעו אותנו בעברנו, אנשים יכולים לסייע לנו לשוב ולהחלים” (סאליבן) זה למה אנחנו מתכנסים למעגל
מתחיל להיות כבר הווי, יש כאלו שהיו 3 פעמים ולא רק שנוצרות חברויות יש סוג של אחווה כמעט רצון לעשות “זובור” לחדשים אלו שהגיעו רק פעמים או זו הפעם הראשונה
דצמבר הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני. כל בעל עסק עצמאי, צריך להגיש דו”ח שנתי. בדו”ח השנתי, בעל העסק מסכם את ההכנסות וההוצאות שהיו לו כל השנה, וכך
הכל טוסט. כל פעם ששאלנו אותו מה שלומו, היה עונה הכל טוסט. היו לו חברים קרובים, ידענו. בדיעבד הסתבר שגם להם היה עונה “הכל טוסט”. אולי זו היתה כנות שחיפשה
מתי בפעם האחרונה העזת לדבר את מה שכואב? מבלי לברוח. מתי בפעם האחרונה העזת לשתף בכנות? מבלי לייפות. העזת להקשיב? הקשבה שהיא פתוחה ואוהבת, תוך כדי וויתור הניסיון לענות. מתי
כשגברים חשים בושה, רובם מנסים למזער אותה ע”י כך שהם לא מתקשרים (כלומר שותקים), או משקרים, או מתחמקים מהנושא. גברים גם נוטים לחוש קורבנות בקשר לביצועים שלהם: בזוגיות, בהורות, בעבודה,
מעגל גברים ביום הגבר. האם יש לך הרגשה שמשהו חסר לך בחיים? למרות שיש לך עבודה, ומקום לגור, ואפילו משפחה, עדיין משהו מנקר ומציק. מין געגוע למשהו בלתי מוסבר, שאתה
הגבריות החדשה מבקשת באופן עמוק שמירה על האיכויות הגבריות – והתמרתן לכיוון של שרות וצמיחה: מאגרסיביות – לעוצמה משליטה – להובלה מבדידות – לשיתוף יותר ויותר גברים מחפשים מודל לגבריות
הגעתי עכשיו הביתה ממעגל גברים מרגש ב….. “פוסיקט”! לשעבר, לשעבר, כמובן. מועדון החשפנות הגדול והוותיק שפעל לא מעט שנים בלב תל אביב, נסגר קצת לפני תשעה באב ע”י בעלי הבניין
