אם לגברים קשה להיפתח ולדבר על הדברים שמפריעים להם , בקשת עזרה בכלל לא נמצאת על השולחן
ולא מדובר רק בבקשת עזרה אם וכאשר קורה משהו חיצוני גדול אלא גם בדברים הקטנים , בזמן בו קשה ,
לא טוב וחסרה אוזן קשבת , בזמן בו בגיל מסויים הגוף בוגד בך ולא מתפקד כפי שעשה זאת אי שם לפני מליון שנה …
בזמן בו חיכוכים בבית משאירים את הגבר לבד בטח ובטח אם וכאשר מדובר בעולם האמונוגמי הלא מאוזן …
ישבנו צביקה ואני והעלנו מספר שאלות על הכתב :
1. איפה תופסת אתכם האפשרות לבקש עזרה ?
2. איפה תופסת אתכם האפשרות להציע עזרה ?
- באיזה מקרים היתם שוקלים חשיפה ובקשת עזרה באיזה לא ולמה ?
4. גברים בכלל צריכים עזרה ?
5.. אגו – עד איפה האגו האישי מעורב בבקשה לעזרה? בעיתוי ונכונות לקבל את ההמלצות? - עזרה פורמלית מול לא פורמלית – מה עדיף, מטפל או חבר? מול מי קל יותר להיפתח?
7.. סטיגמות – האם הם משפיעים על ההחלטה להעזר במטפל?
- מטפל או מטפלת – האם למגדר יש משמעות בקבלת ההחלטה לקבל עזרה?
- האם הפנייה למטפל היא סיום התהליך, או רק ההתחלה – מקבלים או לא את ההמלצות? איך מקבלים
המלצות ממישהו שלא ממש מכיר אותנו, ואולי הוא לא מתאים לדרך החיים שלנו?
בחדר ישבו 11 גברים, החל 36 עד 61 ודי מהר התפתח שיח חופשי כנה ומאד בגובה העינים
שוחחנו על מושג העזרה המופשט מה הוא בעצם אומר שוחחנו על כך שבחברה כלכך מוסללת ולמרות שאנו נימצאים בעולם האמונוגמי - עוד לני שנוכל לבקש עזרה או יותר נכון נבין שאנחנו צריכים עזרה ורצוי שנבקש אותה אנחנו צריכים לעשות עבודה עם עצמנו,
- שוחחנו על המקום הפשוט בו אם אני נותן עזרה הצורך שלי בעזרה מושם הצידה ובעצם שאני עוזר זה סוג של השתקת הרעש הפנימי
- והתפנות לאחר או במילים אחרות הדחקה …דיברנו על כך שהמושג טיפול הוא מושג מכווץ , מפחיד , סטיגמטי ….
- כל שכן שלפעמים אנו מקרינים את הצרכים שלנו על האחר/ת המשמעותי/ת שלנו וחושבים שהוא/יא צריכים/ות עזרה…
- שבעצם …זה אנחנו, חלקנו את הדרכים הקטנות שכל אחד מאיתנו אימץ לעצמו עם הזמן בכדי להבין היכן הוא עומד
- וכיצד הוא יכול לעזור לעצמו ו/או לבקש עזרה , ואולי אחד הדברים הכי חזקים שעלו בשיח היה העובדה שהתהליך האמיתי
- בו אני יכול להבין שאני צריך לבקש עזרה הוא המקום בו אני מכיר את עצמי מודע לבעיה ומוכן להקשיב …
כעבור כשעה וחצי עשינו הפסקה קטנה של עשר דקות, וחזרנו לשבת ולדבר , - צביקה העלה את נושא הטיפול הזוגי מול הטיפול הפרטני ועד מהרה עלתה העובדה שלפעמים יש דרישה כזו, לטיפול פרטני
- תוך כדי ו/או יחד עם הטיפול הזוגי ושיש בזה לא מעט התכוונות בריאה …
- השיחה המשיכה על המקום של הטיפול בתוך או מחוץ לקהילה האמונוגמית , על הצורך במטפל/ת ידידותי לאורח החיים
- ועל הבעיתיות של מפגש עם אותם מטפלים/ות במרחבים חברתיים שלא נאמר משוחררים ומינים איפה עובר הגבול ,
- דיברנו על כלים לקבלת עזרה : מעגל שיח , טיפול פרטני, קבוצת דיון בפייסבוק , שוחחנו על העובדה שישנה מערכת יחסים
- ברורה בין מטופל למטפל/ת עם מטרות , גבולות וכוונה מוקדמת , שוחחנו על המקוםבו לפעמים אי בקשת עזרה
- נובעת מהמקום של חוסר רצון להטריד והעובדה שקודם כל נפתור את הבעיות שלנו בעצמנו אם אנחנו יכולים ,
- דיברנו לא מעט על הסללה , בין עם מחוץ לקהילה ובין עם בתוך הקהילה …
נתתי למשתתפים במעגל מודל תעדוף בו אני משתמש בקליניקה מודל שאני קורא לו ניקוי חצר
שעוסק בניתוח סיטואציות לפי חובות צרכים רצונות ( מי שמעונינ/ת יכול/ה לפנות אלי בפרטי אשמח לשלוח )
בנימה אישית אני יכול לומר שהמעגל הזה היה שונה ממעגלים אחרים, הן כי התקיים לאחר תקופה מאד ארוכה - של שקט תעשיתי בחסות הקורונה , והן כי אנשים הגיעו להשמיע ולהקשיב ולמעשה ההנחיה הייתה מאד מינורית …
- המעגל הזין את עצמו …נישארתי לשוחח עם אחד המשתתפים לאחר המעגל עוד כחצי שעה שמצטרף אלינו בני בן הארבע עשרה וחצי
- ששאל לגבי דברים מעולמו והעזרה שהוא צריך ורוצה לקבל …
אחד המעגלים היותר מענינים שהייתה לי הזכות לחוות אותו …אין לי אלא להמתין למעגל הבא …
רוצה לדעת לפני כולם מתי יש את מעגל השיח הבא ?
מוזמנן להרשם בקישורית הזו … https://bit.ly/3x3JFOo
