תג: אמונוגמיה

זה היה הפוסט אותו פרסמתי בקבוצות האמונוגמיה ומערכות היחסים השונות מעגל שיח לגברים אמונוגמים למען העניין למה צריך את זה בכלל ? גברים יודעים להתמודד עם דברים, גברים לא מדברים ,

חששתי הפעם … חששתי כי אני נמצא בעצמי בסוג של כאוס בגלל הסיפור עם אמא שלי והאישפוז שלה חששתי כי לאחרונה הראש שלי לא לגמרי במקום של  “כמו מועדון קרב”

אתחיל מהסוף … אומרים שגברים בוכים בלילה וקולם לא נשמע , אומרים שגברים שומרים לעצמם את המחשבות , את הכאבים את התלבטויות ומה שהם מקרינים החוצה זה את ה”יהיה בסדר” 

אם לגברים קשה להיפתח ולדבר על הדברים שמפריעים להם , בקשת עזרה בכלל לא נמצאת על השולחן  ולא מדובר רק בבקשת עזרה אם וכאשר  קורה משהו חיצוני גדול אלא גם

לפני כמה ימים בשיחת חברים סיפרתי על מעגל השיח שמקיים בביתי עוד כמה ימים  אותו אני מנחה יחד עם איש יקר וחבר אהוב בשם צביקה, התרוממו שם לא מעט גבות

ביום חמישי ה 19-8-21  התקיים מעגל השיח מספר עשר לגברים אמונוגמים , המעגל היה הפעם אינטימי  9 א.נשים שישבו יחד לשיחה פתוחה ( מונחית ) על “סגירה” הנושא הזה של

את הנושא למעגל הזה בחרנו מתוך סוג של מחשבה שהתגבשה ונבנתה במשך כמה וכמה מעגלים, הרעיון של לדבר על “פחד” קצת הפחיד אותנו מאחר ויש למעשה פחד יושב בבסיס של

הנושא שבגינו התכנסנו הפעם היה כאב … כאב אישי, נפשי , פיזי, כאב שנגרם בגין רכבת ההרים , כאב שמגיע מאכזבה , כאב שמגיע מתסכול, משבירת גבולות, מאי קיום הסכמים,

מתחיל להיות כבר הווי, יש כאלו שהיו 3 פעמים ולא רק שנוצרות חברויות יש סוג של אחווה כמעט רצון לעשות “זובור” לחדשים אלו שהגיעו רק פעמים או זו הפעם הראשונה